דלג לתוכן

רמזורים

בעיניו מאיר חושך

וידיו מזכירות לי חץ וקשת

הוא מביט לתוכי בחשש

ורואה הכל

לפניו לא היו לי

עיניים ואוזניים להקשיב לו

במילה בודדה הוא שובר חותך

בעצמות שלי

 

הרמזורים שלי ירוקים

המכונית ריקה והוא לא איתי

דם מרגליו זורם

ואני את רגליו חובשת

שריטות הקוצים והקיפודים

באהבה חובשת

 

הוא לא רוצה הכאיב לי

הלוואי ויכולתי לרכך אותו

הוא יבוא מן החושך

הוא ימס באור

עורקים מפלדה

בתוכם זורם נהר שחור

רציתי לגעת בפנים להרגיש

החספוס שלו

 

הרמזורים שלי ירוקים

המכונית ריקה והוא לא איתי

דם מרגליו זורם

ואני את רגליו חובשת

שריטות הקוצים והקיפודים

באהבה חובשת

 

יום אחד ילך לים

ישאיר בחול בקבוק שקוף

כשיעלם בתוך המלח

אולי ישוב מן הגלים

כשהעולם יהיה חשוך כולו

יבוא לבד והלוואי והוא ימצא אותי